גישות מקובלות להערכת שווי

קיימות מגוון שיטות שבאמצעותן ניתן להעריך את השווי הכספי של עסקים וחברות. בין השיטות המרכזיות ניתן למנות את שיטת היוון זרמי המזומנים (DCF), שיטת השוואה לעסקאות דומות, שיטת המכפיל, ושיטת שווי נכסי נטו (NAV).

שיטת היוון תזרימי מזומנים  (Discounted Cash Flow - DCF)

שיטת DCF מתמקדת בהערכת הפוטנציאל של עסק לייצר כסף בעתיד. בהתאם לכך, שווי העסק נקבע על ידי היוון תזרימי המזומנים הצפויים שלו. תזרימי המזומנים העתידיים מותאמים להווה באמצעות שיעור היוון שמגלם את רמת הסיכון בפעילות העסק ומשקף את התשואה שהיה מצפה משקיע לקבל מעסק עם רמת סיכון דומה.

שיטת DCF נחשבת לגישה מרכזית ובעלת בסיס תיאורטי חזק במיוחד. כדי ליישם אותה, יש לבנות מודל פיננסי מורכב שכולל תחזיות של מכירות, עלויות ייצור ושאר הוצאות תפעוליות. לאחר מכן, יש להעריך את תשלומי המס העתידיים, השינויים בהון החוזר וההשקעות ההוניות הנחוצות לשמירה על תזרים המזומנים החזוי במודל. לאחר ניתוח כל הגורמים הרלוונטיים, ניתן להסיק את תזרים המזומנים העתידי של העסק.

היתרון הבולט של השיטה טמון ביכולתה להתאים את עצמה למאפיינים הייחודיים של העסק הנדון ולהתחשב בגורמים ספציפיים לו, מה שמביא לרמת דיוק גבוהה יחסית.

מנגד, חולשות השיטה מתבטאות באתגר שבחיזוי מדויק של הכנסות, הוצאות ונכסים עתידיים משמעותיים, וכן בקושי בקביעת שיעור ההיוון המתאים.

שיטת השוואה לעסקאות דומות

שיטה זו מתבססת על המחיר שבו נמכר בפועל העסק הנבדק או עסקים דומים לו, בתנאי שהעסקה התרחשה לאחרונה יחסית למועד ההערכה.

כדי לבצע השוואה רלוונטית, יש לאתר עסקאות של עסקים בעלי מאפיינים דומים מבחינת תחום עיסוק, אופן פעילות, רמת נזילות ונתונים פיננסיים.

תהליך ההערכה בשיטה זו כולל את השלבים הבאים:

• איתור עסקאות שבוצעו בעסקים עם מאפיינים תפעוליים דומים.

• מציאת דרך מתאימה להשוות את גודלם היחסי של העסקים.

• חישוב מכפיל ממוצע על בסיס העסקאות והשימוש בו להערכת שווי העסק.

יתרונות: היא משקפת באופן ישיר את השווי בפועל לפי שוק העסקאות, מבלי להסתמך על תחזיות.

חסרונות: לרוב קשה למצוא עסקאות דומות מספיק שעל בסיסן ניתן להסיק שווי מדויק לעסק הנבדק.

שיטת המכפיל

שיטה זו מזכירה את שיטת ההשוואה לעסקאות, אך מתבססת על מחירי מניות של חברות ציבוריות בענף שבו פועל העסק.

הערכת השווי נעשית לפי מכפילים פיננסיים כמו: רווח נקי, רווח תפעולי, EBITDA, הכנסות או הון עצמי. מכפילים אלו נגזרים משוק ההון ומיושמים על נתוני העסק המוערך.

יתרונות: שיטה פשוטה, מהירה, ונוחה להשוואה כללית.

חסרונות: אינה מדויקת לעסק ספציפי, מתעלמת ממאפיינים ייחודיים כמו קצב צמיחה או מבנה הון, ולעיתים קיים טווח רחב של מכפילים בענף.

שיטת שווי נכסים נטו   (Net Asset Value - NAV)

שיטה זו מתאימה לעסקים עם נכסים מוחשיים רבים, כמו חברות נדל"ן.

הערכת השווי נעשית לפי סך נכסי העסק בניכוי התחייבויותיו, בהתאם לדוחות הכספיים.

יתרון: פשוטה וברורה כאשר הנכסים מהווים את עיקר שווי העסק.

חיסרון: מתעלמת מהיכולת של העסק להניב רווחים עתידיים, ולכן מתאימה בעיקר לחברות שמחזיקות נכסים אך לא מבוססות על תזרים מזומנים עתידי.

השלמת התהליך באמצעות ליווי מקצועי

הערכת שווי מדויקת מהווה בסיס חיוני לקבלת החלטות מושכלות בתהליכים כגון חלוקת ירושה, העברת בעלות בין דורות, רכישת חלקים בעסק משפחתי או יישוב סכסוכים כלכליים.על כן, חשוב לבצע את ההערכה תוך שילוב בין ניסיון פיננסי, הבנה רגישה של הקשרים המשפחתיים, ויכולת לנסח פתרונות המקובלים על כלל הצדדים.

לפרטים נוספים על שירותי הערכת שווי, ייעוץ כלכלי ותכנון בין-דורי – ניתן להיכנס לאתר:🔗 www.cross-generation.com